החלטה בתיק רע"א 26763-11-13

1.         בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה, אני מוצאת כי היא מצריכה תשובה בכתב.

2.         המבקשת תמציא עותק הבקשה לרבות עותק החלטה זו למשיב בתוך 5 ימים מהיום, ותמציא לתיק ביהמ"ש, תוך המועד הנ"ל אישור המצאה כדין.  בהעדר אישור המצאה, אשקול מחיקת ההליך.

התשובה תינתן תוך 20 ימים מהיום.

בתשובה יש להתייחס גם לאפשרות שהבקשה תדון כערעור.

תהא הסכמה למוצע בהחלטה זו (סעיף 4), תינתן הודעת המשיב לצורך לזה בתוך 10 ימים מהיום. במקרה כזה יתייתר נושא הפקדת העירבון.

הסדר הפקדת העירבון :

3.         כדי שניתן יהיה לדון בבקשה כרשות ערעור, על המבקשת להסדיר את נושא העירבון, בתוך 10 ימים מהיום.

            לא יוסדר נושא העירבון בתוך המועד הנ"ל, אשקול דחיית הבקשה.

עם הסדרת נושא העירבון, תמציא המבקשת הודעה מתאימה למשיב, כדי שייתן תשובתו לבקשה.

המשיב לא ישיב לבקשה אלא לאחר שהמבקשת תמציא הודעה בכתב למשיב בדבר הסדרת נושא העירבון.

מודגש ומובהר כי כל בקשה לפטור מהפקדת עירבון או הקטנת שיעורו - גם אם הפניה נעשית מרחוק - על המבקשת להפנות הבקשה ל רשם בית המשפט , שאם לא כן, לא יטופל הנושא.

4.         בזהירות הראויה מוצע להסכים למתן רשות ערעור ודיון בבקשה כבערעור, ולא לעמוד על חיוב בערובה או בהפקדת עירבון, וזאת בין היתר בשל הטעמים הבאים:

(1)        על אף שההליך שננקט מכונה כ"ערעור", ההליך עם הגשתו לבית משפט השלום יש לראותו כהליך ראשוני ולא כערעור (על דרך ההשוואה לערעורי מס למשל). ואכן האגרה ששולמה היא בדומה להליך ראשוני.

(2)        תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, אליו הפנה בית משפט קמא, אינה רלוונטית במקרה זה. גם בהנחה שיש תחולה לתקנות סדר הדין האזרחי, מבחינת אופן ניהולו של ההליך, אין בכך כדי להשליך לעניין חובת הפקדת עירבון. מזכירות בית המשפט לא התייחסה להליך כהליך ערעורי ולכן לא חלה לכאורה חובה לערוב להוצאות המשיב במקרה כגון זה. בימ"ש קמא הסתמך על תקנה  427 ולא דן כלל בתקנה 519 שיכולה הייתה להיות רלוונטית במקרה זה - ערובה לתשלום הוצאות, בהבדל מעירבון המתחייב עם הגשת ערעור.

            החלטת בימ"ש קמא לא יכולה לעמוד במקרה זה, וככל שהייתה בקשה להפקדת ערובה לפי תקנה 519, היה מקום לבחון את הבקשה לגופה.

            לא נעשתה הבחנה נדרשת בין "עירבון" ל"ערובה".

(3)        אין לשלול טענת המבקשת כי מדובר בהליך מעין משמעתי, ובמקרה כזה יש להחיל בהתאמה את התוצאה שנקבעה בבש"א 471/91 (שר הבריאות נ' ד"ר יעקב בראון פד"י מ"ב(2) 661).

(4)        החלטתה של כב' השופטת א' אפעל-גבאי (כרשמת) בע"א 1054/98 (חוף הכרמל נופש ותיירות 89' בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין האגודה הישראלית להגנת הסביבה (החלטה מיום 26/7/98) אינה רלוונטית לכאורה לענייננו.

            גם אם נכונה כאמור המסקנה כי יש להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי לעצם ניהולו של ההליך, לא נדרשת בהכרח המסקנה כי הוראות הערעור חלות במקרה זה, במיוחד לעניין הפקדת העירבון.